יום הפאן דה מוארטו

הסיפור

פאן דה מוארטו הוא לחם מתוק ורך בניחוח תפוז, שמעליו חתיכות בצק בצורת עצמות וקרום של סוכר, ונאפה בשבועות שסביב תחילת נובמבר. הפירור עשיר ורך; הניחוח נשען על גרידת הדרים, אניס או מי זהר, לפי המאפייה. הוא נועד לתלישה ביד ולאכילה עם שוקו חם או קפה כשהוא עדיין רך.

אף שהוא קשור למסורות זיכרון עונתיות, הלחם עצמו הוא מלאכת אוכל — בצק שמרים, מיומנות עיצוב וגימור סוכר — שהמאפיות חוגגות כמומחיות השנתית שלהן. השווקים מתמלאים בכיכרות בכל הגדלים; אופים ביתיים מתאמנים על "העצמות" הקשורות שמעטרות את הכיכר. ההנאה ממנו היא קודם כול עניין של טעם ומרקם: חמים, מתוק, ריחני ומתאים לחלוקה סביב שולחן צפוף.

ביום הפאן דה מוארטו קנו או אפו כיכר, פזרו עליה סוכר והגישו אותה ככוכבת המאפה של השולחן. הגישו לצדה שוקולד מקסיקני וחברה טובה. חגגו את הלחם במונחי האוכל שלו עצמו — ריחני, זהוב ועשוי לתלישה ולשיתוף. תלשו מהמרכז כדי שכולם יחלקו את הפירור הרך ביותר.