יום השקדים הלאומי

הסיפור

מסע השקדים התחיל באיראן, במערב אסיה ובסין, שם שרצו עצי שקד בר. חוואים קדמונים גילו מוטציה קסומה: שקדים מתוקים, נטולי הציאניד שנמצא בבני דודיהם המרים. בזכות התגלית הזו הפכו השקדים למאכל בטוח ומענג, שהתפשט בהמשך למרחבים רחבים.

שבטים נודדים וחוקרים לא יכלו לעמוד בפני השקדים במהלך מסעותיהם הארוכים בדרך המשי, וכרסמו אותם כמקור אנרגיה. במהלך התפשטותם, החלו לצוץ עצי שקד מסין ועד לחופי הים התיכון. עד שהרומאים הגיעו אליהם, נחגגו השקדים כקמע פוריות, וניתנו לרוב כמתנה בחתונות.

השקדים מוזכרים בטקסטים עבריים עתיקים ובתנ"ך, שם הם מסמלים תקווה, התחדשות וחסד אלוהי. באמנות הנוצרית ייצגו ענפי שקד את מרי ואת ישו. אפילו ואן גוך צייר פריחת שקד, בהשראת יופייה.

אף שהשקד הפך למרכיב בסיסי בספרד, באיטליה וביוון, ההזדמנות הגדולה שלו הגיעה במאה ה-18, כשמיסיונרים פרנציסקנים הביאו אותו לקליפורניה. לאחר כמה עשורים מאתגרים של גידול (בגלל קרקע לא מתאימה וחוסר ידע על האקלים), הפכה קליפורניה למרכז השקדים. כיום המדינה מייצרת 80% מהשקדים בעולם, מה שמכתיר אותה כמלכת השקד העולמית.

השקד עמוס בוויטמין E, מגנזיום, חלבון ושומנים בריאים. הוא ידידותי ללב, משביע ורב-שימושי.