יום המנדי

הסיפור

מנדי הגיע לסעודיה דרך מאות שנות חילופין עם תימן וחצי האי ערב הרחב יותר, ובכל זאת הפך לחלק קבוע בתרבות החגיגות של הממלכה עצמה. אורז מתובל ובשר רך - לרוב כבש או עוף - מתבשלים יחד בסיר אטום או בבור תת-קרקעי, שם עשן וחום איטי חודרים כל גרגיר לעומק. תערובת של לומי, כמון, הל ופלפל שחור מבשמת את המנה, בעוד הבשר מתפרק למגע המזלג. במסעדות מריאד ועד ג'יזאן מושך המנדי קהלים המתכנסים סביב מגשים משותפים לאכול בידיים ובלחם.

השם מעלה על הדעת את האד הרך העולה כשמסירים את מכסה הסיר, רגע של ציפייה המשותף לכל היושבים סביב השולחן. קהילות בדואיות וחופיות התאימו שיטות בישול למשאבים מקומיים, בשימוש בתנורי חימר או בורות מודרניים המחקים עשן מסורתי. מנדי מופיע כיום בטקסי סיום, באיחודי משפחה ובטיולי סוף שבוע, כשהצגתו הדרמטית תואמת את הנדיבות שמארחים סעודים מוקירים.

לחגוג את יום המנדי, חפשו מטבח מקומי מיומן או נסו גרסה ביתית עם סיר כבד, שפשוף תבלינים ריחני וסבלנות. הגישו את האורז והבשר ערומים גבוה, עם רוטב יוגורט וסלט בצד. התכנסות סביב מנדי הופכת כל ארוחה לאירוע, ומכבדת מנה שעשן, תבלין ותיאבון משותף עשו לסעודית בעליל.