ארצות הבריתיום הסמוזי הלאומי
סמוזי קיים כבר מאות שנים, וגרסאות מוקדמות שלו מתחקות אחר המאיה והאצטקים, שטחנו פירות עם מים ותבלינים. אך הסמוזי המודרני נולד עם המצאת הבלנדר והמקרר הביתי בתחילת המאה ה-20. בשנות ה-20 של המאה ה-20 יצר ג'וליוס פריד תערובת מיץ תפוזים קצפית, שהובילה ל"אורנג' ג'וליוס" (Orange Julius) המפורסם. בסביבות אותה תקופה הפכו משקאות פירות מטוחנים לפופולריים בארצות הברית, בהשראת משקאות פירות טחונים מדרום אמריקה. שנות ה-30 הביאו את הכנסת היוגורט לסמוזי, מה שהפך אותו לקרמי יותר ועמוס בפרוביוטיקה. עד שנות ה-60 מכרו חנויות מזון בריאות ובארי מיצים סמוזי, בדחיפה של תנועות המקרוביוטיקה והמזון הבריא. ג'ק לאליין, פעיל כושר מוקדם, קידם סחיטת מיצים ואכילה בריאה, ותרם למגמת הסמוזי. שנות ה-70 הביאו את המונח "סמוזי", שהפך פופולרי בזכות סטיבן קונאו, נער שסבל מרגישות ללקטוז ופתח את רשת "Smoothie King". שנות ה-80 הביאו את הסמוזי למיינסטרים, כשרשתות מזון מהיר הוסיפוהו לתפריטים. עד שנות ה-2000, מאכלי-על כמו קייל, זרעי צ'יה וספירולינה הפכו את הסמוזי למשקה בריאות אופנתי. השקת מוצר ה"מג'יק בולט" ב-2003 הפכה את הכנת הסמוזי בבית לקלה עוד יותר. כיום הסמוזי הוא נכס בסיסי לאנשים המקפידים על בריאותם, ונהנים ממנו במגוון עצום של גרסאות, ממשקאות פירות ועד למשקאות עשירים בחלבון לאחר אימון.
לקריאת הסיפור
