יום הפאני פורי

הסיפור

פאני פורי, שנקרא גם גולגאפה או פוצ'קה באזורים שונים, הם כדורי פורי חלולים ופריכים שממולאים בתפוח אדמה מתובל או בחומוס וטובלים במים חמצמצים של נענע ותמרהינדי. אוכלים אחד בביס אחד, כדי שהקליפה תתפצח והמים המתובלים יתפרצו על הלשון. מוכרי רחוב מרכיבים אותם במהירות הבזק; לקוחות כמעט אף פעם לא עוצרים באחד, ועומדים בתור כשהפורי הריק הבא כבר מחכה.

זה חטיף כלל־הודי עם שמות ומתכוני מים מקומיים: מתוק יותר כאן, עז יותר עם צ'ילי ירוק שם, לפעמים עם כל כך הרבה מלח שחור שהשפתיים מעקצצות. הוא לא צריך לוח חגים: שווקי ערב ודוכני סוף שבוע מספיקים כדי להצדיק את היציאה. הפריכות היא הכול; פורי לא טרי הורס את הדרמה, ולכן המוכרים שומרים את הקליפות סגורות עד הרגע האחרון לפני המילוי.

ביום הפאני פורי, שמרו את הפורי סגורים עד ההגשה, ערבבו פאני חי עם נענע ותמרהינדי ומלאו לפי הזמנה. הציעו פאני עדין ופאני חריף זה לצד זה כדי שכל אורח ימצא את רמת החריפות שלו.

חגגו את הפאני פורי כטקס הרחוב השובב ביותר של הודו, בביס אחד.