יום הגספצ'ו

הסיפור

גספצ'ו הוא מרק העגבניות הקר של אנדלוסיה, שנטחן עם מלפפון, פלפל, שום, לחם, שמן זית וחומץ עד שהוא חלק, ומוגש קר כמו סלט נוזלי לימים חמים. המרקם יכול להיות משיי או כפרי מעט; הטעם צריך להיות רענן, עשיר ונקי, ולא סתם מתוק. קערות או כוסות קפואות הופכות ארוחת צהריים קיצית לאפשרית כשגם האוויר נראה מבושל.

הגספצ'ו נולד כדרך מעשית לנצל ירקות בשלים ולחם יבש, והפך לסמל לאומי של הקיץ ולדמות, ברוחה, של התזונה הים־תיכונית שהכירה בה אונסק"ו. הבלנדרים הביתיים הנגישו אותו לכולם; מסעדות מעדנות את הקישוט בקוביות דקות של אותם ירקות. מלח וחומץ שרי מחדדים את מה ששמן הזית מעגל. הוא צמחוני, פוטוגני וניתן להתאמה בלי סוף.

ביום הגספצ'ו, טחנו עגבניות בשלות עם מלפפון, פלפל, שום, לחם מושרה, שמן וחומץ, צננו היטב והגישו בקערות קרות. פזרו מעל מעט ירקות קצוצים לפריכות. לחגוג את הגספצ'ו פירושו לחגוג את הקיץ האנדלוסי בכוס.