יום הוורמוט

הסיפור

ורמוט ספרדי הוא יין מתובל שהושרו בו צמחים ועשבי תיבול, ומוגש על קרח עם פרוסת תפוז או לימון ולעיתים קרובות זית, בעיקר לפני ארוחת הצהריים, בשעת הוורמוט. ברים במדריד, בברצלונה ומעבר להן החיו את הטקס: כוס, כמה זיתים או צ'יפס ושיחה בלי למהר. ורמוט אדום מתוק הוא הקלאסי; לסגנונות הלבנים והיבשים יש גם מעריצים. המשקה מריר־מתוק ועשבוני, ונועד לפתוח את התיאבון ולא להגזמה.

מסורת הוורמוט בספרד שזורה בטברנות השכונתיות ובפנאי של צהרי יום ראשון. הבקבוקים נעים בין מוצרי יסוד תעשייתיים ליצרני בוטיק שמבליטים עשבים מקומיים. בניגוד לקוקטייל כבד, ורמוט הוא הזמנה לנשנש משהו קל ולהיכנס לאט לארוחה. מזיגה טובה על קרח חושפת את בהירות התבלינים ואת בסיס היין, בלי מתיקות דביקה.

ביום הוורמוט, מלאו כוס בקרח, מזגו ורמוט ספרדי, קשטו בהדרים ובזית והגישו צלחת קטנה של צ'יפס או זיתים. תנו לשעת הוורמוט להימשך כל עוד השיחה נמשכת. לחגוג את הוורמוט פירושו לחגוג את האפריטיף החברותי ביותר של ספרד.