יום הגמבס אל אחיז'ו

הסיפור

גמבס אל אחיז'ו הם שרימפסים מוקפצים במהירות בהרבה שמן זית עם פרוסות שום ומעט צ'ילי מיובש, עד שהשמן ריחני והקליפות, אם משאירים אותן, מקבלות גוון אלמוגי. המנה מוגשת מבעבעת בקערת חרס קטנה, קסואלה, והיא עוסקת בטבילת לחם בשמן השום לא פחות מאשר בשרימפס עצמם. היא מגיעה לשולחן כשהיא עדיין רוחשת, דרמה קטנה של ניחוח וחום.

הטאפס הזה פורח בברים בחוף ובפנים הארץ כאחד, בכל מקום שיש בו שרימפס איכותיים. התזמון הוא הכול: השום צריך לבשם בלי להישרף, השרימפס צריכים בדיוק להפוך לאטומים, והשמן צריך להישאר צלול. יש גרסאות עם פטרוזיליה או מעט יין, אבל האיפוק שומר על הקלאסיקה ברורה. זו אחת המנות הרוחשות הפוטוגניות ביותר בספרד ואחת המהירות ביותר מהמחבת לצלחת.

ביום הגמבס אל אחיז'ו, חממו שמן זית עם שום וצ'ילי, הוסיפו את השרימפס לצריבה קצרה ומהרו להביא את הקסואלה לשולחן עם לחם פריך. אכלו כשהשמן עוד מנצנץ. לחגוג את הגמבס אל אחיז'ו פירושו לחגוג את טאפס פירות הים הספרדיים ברחישה מלאה.