יום האקלר

הסיפור

האקלר הוא מאפה צר וארוך מבצק רבוך, ממולא בקרם פטיסייר ומצופה בזיגוג מבריק, באופן קלאסי משוקולד, לפעמים מקפה או מקרמל. מוזלף לאורך, נאפה עד שהוא חלול ופריך, ואז ממולא ומזוגג, הוא אחת הצורות המוכרות ביותר בקונדיטוריה הצרפתית. אקלר טוב נסדק קלות בין השיניים ואז מתמסר לקרם קריר; אקלר גרוע קורס או טועם כמו בצק לא אפוי. חלונות ראווה עם שורות מסודרות של אקלרים הם גלויה פריזאית, ולא במקרה.

בצק רבוך, פאט א שו, הוא אבן יסוד בטכניקת הקונדיטוריה הצרפתית, ומשמש גם לפרופיטרולים ולגוז'ר. הצורה המוארכת והזיגוג של האקלר הפכו אותו לקלאסיקה של המאה התשע־עשרה, והוא נשאר אמת מידה במאפיות. קונדיטורים בני זמננו ממציאים מחדש טעמים וגימורים, אבל אקלר השוקולד עדיין שולט אצל לקוחות צרפתים רבים שמחפשים פינוק מושלם אחד לאחר הצהריים.

ביום האקלר, קנו בקונדיטוריה רצינית או הזליפו בצק רבוך בבית אם אתם מתאמנים. צננו את האקלרים הממולאים כדי שהקרם יתייצב, ואכלו באותו יום לניגוד הטוב ביותר בין הקליפה למילוי. לחגוג את האקלר פירושו לחגוג את המשמעת של הקונדיטוריה הצרפתית: בצק שתופח בכוח האדים, קרם חלק וזיגוג שנראה כמו לכה.