יום המדלן

הסיפור

המדלן היא עוגייה־עוגה קטנה בצורת צדף מלוריין, זהובה מבחוץ ורכה מבפנים, ולעיתים קרובות מבושמת בגרידת לימון או במי זהר. נאפות בתבניות מחורצות ייחודיות, המדלנים תופחות ויוצרות את הגבנונית האופיינית להן, ונועדו להיאכל טריות, רצוי עוד חמות, עם תה או קפה. את תהילתן מחוץ לצרפת הן חבות במידה רבה לזיכרון של פרוסט שטבל מדלן בחליטת תרזה, אבל במאפיות הצרפתיות הן פשוט ארוחת מנחה אהובה: צנועה, אלגנטית ונוחה לחלוק.

המרכיבים צנועים, קמח, סוכר, ביצים וחמאה, אבל הטכניקה חשובה. השחמת החמאה, מנוחת הבלילה ותנור חם מספיק כדי ליצור את הגבנונית מבדילים בין מדלנים של מאפייה לבין חיקויים יבשים. הן נוסעות היטב בקופסאות פח, מופיעות בארוחות עשר של ילדים ויושבות לצד מאפים מורכבים יותר בלי להתנצל. הגאווה האזורית של קומרסי ושל מקומות אחרים שומרת על צורת הצדף האייקונית.

ביום המדלן, שמנו היטב את התבניות, אפו מנה עד להזהבה והגישו עם תה. אבקו קלות בסוכר אם תרצו, או השאירו אותן טבעיות כדי לטעום את החמאה. לחגוג את המדלנים פירושו לחגוג את הקונדיטוריה הצרפתית במיניאטורה: זיכרון, תבנית ועוגה קטנה מספיק כדי לסיים בשני ביסים.