יום הלבנה

הסיפור

לבנה היא יוגורט מסונן שהוסמך לגבינה חמצמצה שאוכלים בכפית: קרמית מספיק כדי למרוח, וסמיכה מספיק כדי לגלגל לכדורים ולשמור בשמן זית. בישראל היא מופיעה בארוחת הבוקר עם זעתר ושמן, על שולחנות מזטים עם מלפפון וזיתים, וכניגוד קריר לאוכל רחוב חריף. גומה רדודה של שמן ועשבי תיבול הופכת קערה פשוטה למרכז השולחן שמזמין לחם מיד.

הכנת לבנה היא מלאכה סבלנית: ממליחים יוגורט, תולים אותו בבד ונותנים למי הגבינה לטפטף עד שהמרקם עשיר ונמרח. בשווקים מוכרים גביעים מוכנים לאכילה, ומסעדות מגישות סלסולים שנראים כמו פסגות שלג רכות מתחת לזעתר ירוק. היא צמחונית, פוטוגנית וניתנת להתאמה בלי סוף: שום, שמן צ'ילי או רק מלח ושמן הזית הכי טוב שיש לכם.

ביום הלבנה, סננו בעצמכם או קנו את הגביע הסמיך ביותר שתמצאו, סלסלו מעליו שמן זית וזעתר, ונגבו עם פיתה חמה. חגגו מוצר חלב ים־תיכוני שמגדיר בעושר שקט את שולחן ארוחת הבוקר והמזטים הישראלי.