יום הרימון

הסיפור

הרימון הוא תכשיט הסתיו בשווקים בישראל: פרי עבה קליפה ומלא בגרגירים בצבע אודם שמתפוצצים במיץ מתוק־חמוץ על הסלטים ועל האצבעות כאחד. הגרגירים מכתירים לבנה, תבשילים, ירקות צלויים וקינוחים; דבס רימונים מרכז את הטעם לזיגוגים ולרטבים מלוחים. פרי חצוי הוא פוטוגני בדיוק כמו שהוא מלכלך – ושווה כל קצה אצבע מוכתם וכל מפית.

העץ משגשג באקלים ים־תיכוני, והפרי מסמן את שולחן העונה הקרירה בצבע, בפריכות ובמראה חגיגי בלי שום טקס. גרגירים טריים נשמרים במקרר לסלטים מהירים לאורך כל השבוע; פירות שלמים מחזיקים יותר במזווה קריר. מיצים וסירופים מאריכים את העונה כשאחרוני הפירות הטריים נעלמים מהדוכנים.

ביום הרימון, חרצו ופתחו בזהירות פרי בשל, פזרו את הגרגירים על סלט או יוגורט, או פשוט אכלו אותם בכפית מעל הכיור. חגגו פרי ים־תיכוני ומזרח־תיכוני שהופך צלחות רגילות לחגיגיות ומאירות פתאום. לבשו סינר; המיץ מכתים כמו דיו.