יום הרוגלך

הסיפור

רוגלך במאפיות בישראל הם מאפים קטנים בצורת סהר או גלגול, ממולאים בשוקולד, סוכר וקינמון, פרג או ריבה, ונאפים עד שהבצק מעלה בועות והמילוי מבעבע בתפרים. הם בני לוויה לקפה של אחר הצהריים, מצרך קבוע במארזי מתנה והסיבה שהמגשים במאפייה מתרוקנים עד אמצע הבוקר. רוגלך שוקולד במיוחד נעלמים עוד לפני שאבקת הסוכר מספיקה לשקוע.

מסורות המאפים האשכנזיות פרחו בבתי הקפה ובמאפיות בישראל ויצרו ויטרינה מקומית במובהק, לצד בורקס, עוגיות ומאפי שמרים. הבצק יכול להיות מועשר או דמוי עלים; המילוי צריך להיות נדיב בלי לנזול ולהישרף למרירות על התבנית. הם קינוח ונשנוש באותו ביס, מושלמים עם הפוך.

ביום הרוגלך, אפו תבנית של סהרוני שוקולד או קינמון, או קנו אותם עוד חמים במאפייה. חלקו אותם עם קפה, בלי סדר יום. לחגוג רוגלך זה לחגוג את תרבות המאפיות הישראלית בגרסתה הכי שאי אפשר לעמוד בפניה והכי קלה לחלוק. הם קופאים היטב; חממו בעדינות לפני ההגשה.