יום הסופגנייה

הסיפור

סופגנייה היא סופגנית שמרים רכה שמטוגנת עד שהיא זהובה וממולאת בריבה – באופן קלאסי ריבת תות – ואז מפוזרת באבקת סוכר שנדבקת לשפתיים. מאפיות מודרניות מזריקות ריבת חלב, שוקולד, קרם פיסטוק או מילוי חלבה, אבל הקלאסיקה עם הריבה עדיין מגדירה את הצורה העגולה והנדיבה. הבצק צריך להיות אוורירי, הטיגון נקי וזהוב־בהיר, והסוכר שלג קליל ולא קרום קשה.

כאן היא מוצגת כיום אוכל לסופגנייה עצמה – לא כחג דתי – והיא חוגגת ממתק עונתי שממלא את חלונות הראווה של המאפיות כשמזג האוויר מתקרר ובא חשק לבצק מטוגן. ישראלים מתווכחים על מילויים כמו שאחרים מתווכחים על תוספות לפיצה, עם מחנות נלהבים לריבה הקלאסית. הטריות חשובה: סופגנייה חמה מנצחת סופגנייה מאתמול בכל פעם מחדש.

ביום הסופגנייה, טגנו או קנו סופגנייה עם ריבה, פזרו סוכר ואכלו לפני שהאבקה נמסה לתוך הקרום. חגגו קינוח של שולחן החורף הישראלי שהוא אושר טהור של בצק מטוגן – בלי שום עטיפה מלבד מפית.