יום הקלסוטס

הסיפור

קלסוטס הם בצלים ירוקים קטלוניים ארוכים ורכים, שמגדלים אותם תוך ערימת אדמה סביב הנבטים כדי שהגבעולים יישארו לבנים ומתוקים. בעונה צולים אותם על אש עד שהשכבות החיצוניות מפוחמות והפנים מתרכך באדים, ואז מקלפים ביד וטובלים ברומסקו, רוטב של פלפלים קלויים, עגבנייה, אגוזים ושמן זית. קלסוטדה היא סעודה קהילתית ומלכלכת של עשן, כפפות וצחוק, הרבה יותר מאשר הגשה מוקפדת.

העיירה ואלס והכפר הקטלוני כולו הפכו את הקלסוטדה למוסד של סוף החורף ותחילת האביב, שמוציא סועדים החוצה כשהיבול בשיאו. הבצלים הם חגיגה שבמרכזה האוכל: תוצרת עונתית, אש גלויה ורוטב בטעם המזווה הים־תיכוני. בתמונות הם נראים כמו צרורות כפריים, אבל ההנאה היא במגע: להחליק את הקליפה החרוכה ולחשוף את הבשר המתוק.

ביום הקלסוטס, צלו את הבצלים על הגריל או בתנור עד שהם משחירים, קלפו אותם ליד השולחן וטבלו בנדיבות ברומסקו. הזמינו חברים וקבלו אצבעות מוכתמות כחלק מהכיף. לחגוג את הקלסוטס פירושו לחגוג את סעודת האביב העונתית והמעושנת של קטלוניה.