יום המיגאס

הסיפור

מיגאס הם פירורי לחם מטוגנים בשמן זית עם שום, ולעיתים קרובות עם צ'וריסו, פלפלים או ענבים, עד שהם זהובים ומלוחים־מתוקים: מאכל רועים שהופך לחם של אתמול לסעודה. הפירורים צריכים להיות נפרדים וקלויים, לא דייסה; השילוב של נקניק מעושן וענב מתוק הוא ניגוד קלאסי של פנים הארץ. זה בישול צנוע עם טעם עמוק, בלי לבזבז את כיכר הלחם של אתמול.

גרסאות שלו פזורות באקסטרמדורה, לה מנצ'ה, אנדלוסיה ואראגון, וכל אחת מתווכחת על הלחות, השומן והתוספות. המיגאס הזינו את פועלי השדות ועדיין מופיעים כארוחת בוקר או ערב משביעה כשמזג האוויר מתקרר. הם מקבלים בברכה ביצת עין מעל וכוס יין לצד. בקטלוג של סמלים ספרדיים, המיגאס מזכירים שהלחם עצמו יכול להיות הכוכב.

ביום המיגאס, פוררו לחם יבש, טגנו אותו בשמן זית עם שום וצ'וריסו וסיימו בענבים או בפלפל. הגישו חם בקערה רחבה לשיתוף. לחגוג את המיגאס פירושו לחגוג את מטבח הלחם החסכוני והריחני של פנים ספרד.