יום הג'חנון

הסיפור

ג'חנון הוא מאפה יהודי־תימני שהפך לסמל של ארוחת הבוקר של סוף השבוע בישראל: בצק דק שמגולגל עם סמנה או מרגרינה ונאפה לאט, על חום נמוך, לאורך כל הלילה, עד שהוא מקבל צבע מהגוני, נעשה דחוס ומתקתק־מלוח. הוא מגיע עם עגבנייה מגוררת, ביצה קשה וסחוג ירוק חריף. הניגוד – מאפה רך, עגבנייה חדה, צ'ילי בוער – מגדיר את הצלחת ומעיר בקרי שבת מנומנמים בכל רחבי הארץ.

הג'חנון הגיע עם קהילות תימן והפך לפופולרי במאפיות ובתנורים ביתיים, והוא מתגמל סבלנות יותר מטכניקה מרשימה. משפחות רבות מכניסות אותו לתנור ביום שישי כדי שבוקר השבת יהיה מוכן בלי טרחה; אחרות קונות רולים חמים בדוכנים שבשכונה. דלפקי רחוב ומעדניות מוכרים אותו לפי רול, לרוב עם אותה עגבנייה ואותה ביצה שהופכות את הארוחה לשלמה ולתימנית־ישראלית ללא ספק.

ביום הג'חנון, אפו או קנו רול חם, העמיסו עגבנייה מגוררת וסחוג, וקלפו את הביצה לצדו. חלקו את הצלחת לאט, בין לגימות של תה או קפה. לחגוג ג'חנון זה לחגוג את האפייה התימנית שנארגה בבקרים הרגילים של ישראל – אוכל מנחם שטעמו כמו זמן שהושקע היטב בתנור.