יום הכנאפה

הסיפור

כנאפה היא קינוח מפורסם של בצק קדאיף מגורר או סולת בשכבות עם גבינה רכה ונמסה, שנאפה עד שהחלק העליון נעשה זהוב ופריך, ואז מושרה בסירופ סוכר ומוגמר בפיסטוקים ירוקים ובוהקים. כשהיא מוגשת חמה, הגבינה נמתחת בחוטים והבצק מתפצפץ מתחת לכפית. מי זהר או מי ורדים מבשמים את הסירופ. פרוסה אחת עשירה מספיק כדי לחלוק – גם אם מעטים באמת חולקים.

פופולרית בכל הלבנט ואהובה גם בחנויות הקינוחים בישראל וגם במאפיות ערביות, הכנאפה היא פינוק של אירועים מיוחדים ושל סופי שבוע, שלא צריכה שום תירוץ מלבד חשק. הניגוד בין בצק פריך, גבינה נמסה וסירופ פרחוני הוא כל הסיבה להזמנה. אכלו אותה טרייה מהתנור, כל עוד הגבינה נמתחת והסירופ מבריק.

ביום הכנאפה, אפו או הזמינו מגש חם, צקו סירופ בנדיבות ופזרו פיסטוקים על החלק העליון הזהוב. חגגו קינוח מזרח־תיכוני שישראלים עומדים בשבילו בתור, בכל פעם שהבצק במיטבו – פריך ונוטף סירופ. חימום של שאריות כמעט אף פעם לא משתווה לפעם הראשונה.