יום המלבי

הסיפור

מלבי הוא פודינג חלב צונן שמוסמך בקורנפלור או בקמח אורז, נמזג לכוסות או לתבניות ומקבל מעל סירופ ורדים או מי זהר בוהק, פיסטוקים קצוצים ופתיתי קוקוס. דוכני רחוב וחנויות קינוחים מצננים מגשים של רפרפת לבנה שמחכים לגימור הצבעוני שהופך כל כוס לייחודית. הוא מתוק בעדינות, פרחוני ומרענן אחרי אוכל חריף על האש או ארוחת צהריים כבדה.

הפודינג הוא נחמה לבנטינית שפופולרית בערים בישראל, במיוחד כקינוח של שעות הלילה או אחרי המנגל, כשצריך משהו קר ועדין. המרקם צריך להיות משיי ולהיחתך בכפית, אף פעם לא גומי או גירי. הסירופ והאגוזים אינם קישוט אופציונלי; הם חצי מהאישיות של הכוס והסיבה שאנשים מזמינים עוד אחת.

ביום המלבי, הכינו פודינג קרמי ותנו לו להתייצב, צננו היטב והכתירו בסירופ ורדים, קוקוס ופיסטוקים עד שהלבן כמעט נעלם. חגגו קינוח ים־תיכוני ומזרח־תיכוני שמקרר את הערב להפליא ומצטלם כמו תכשיט.