יום המלאווח

הסיפור

מלאווח הוא לחם שטוח תימני עלים: בצק משוכב שמטוגן במחבת חמה עד שהוא מעלה בועות, מזהיב ומתפרק לשכבות פריכות. קורעים אותו וטובלים בעגבנייה מגוררת, ביצה קשה, דבש או סחוג, והוא עובר מארוחת בוקר מלוחה לנשנוש מתוק בלי לשנות צורה. השכבות לוכדות אדים ושומן, כך שכל ביס מרגיש עשיר יותר מלחם שטוח פשוט ומשאיר פתיתים חמאתיים על האצבעות.

כמו הג'חנון, המלאווח הגיע עם הטבחים התימנים והפך למצרך קבוע במאפיות בישראל, במקפיאי הסופר ובדוכני השוק. הוא מהיר יותר ממאפה של לילה שלם, ועדיין מרגיש חגיגי כשמערמים אותו גבוה וקורעים אותו ביד ליד השולחן. בתי קפה מגישים אותו עם סלט ולבנה; בבית ממלאים אותו או משאירים אותו פשוט לטבילה בכל דבר חריף ורענן.

ביום המלאווח, טגנו עיגול עד שהשכבות מתפצפצות ומעלות אדים, והגישו עם עגבנייה, ביצה וקצת דבש אם אתם אוהבים מתיקות ליד החריף. אכלו כל עוד הוא מתפצפץ. חגגו לחם שטוח מזרח־תיכוני שהפך לקלאסיקה ישראלית מנחמת, ששווה לקרוע יחד.