יום שמן הזית

הסיפור

שמן זית הוא המזווה הנוזלי של המטבח הישראלי והלבנטיני: שמן זית כתית מעולה לטבילת לחם, לתיבול סלטים, למילוי גומות החומוס ולהשלמת דגים או ירקות על האש. שמן טרי מריח עשבי, פלפלי או פירותי; שמן ישן יותר דוהה לשטוחות. מטעים ובתי בד קטנים ברחבי הארץ מבקבקים יבולים שהטבחים מוזגים בלי למדוד, וסומכים על הזרם הירוק־זהוב.

תרבות התזונה הים־תיכונית והמזטים המזרח־תיכוניים תלויים בשמן טוב לא פחות מאשר בעשבי תיבול ובקטניות. לחם וזעתר, סלסולי לבנה וחציל קלוי – כולם מחכים לו. המסיק בסתיו מביא שמן חדש וחריף שהמקומיים רודפים אחריו כל עוד הוא עוד עוקץ בגרון – תענוג עונתי אמיתי כמו כל פרי.

ביום שמן הזית, מזגו קערית קטנה של שמן מצוין, טבלו פיתה חמה וטעמו אותו לבד לפני שאתם מבשלים איתו. חגגו את המצרך הים־תיכוני והמזרח־תיכוני שגורם לאוכל הישראלי לזהור כמעט בלי מאמץ מעבר לבקבוק טוב. שמרו את הבקבוקים הרחק מחום ומאור חזק. עונת השמן החדש שווה חיפוש בשווקים.