יום הצבר

הסיפור

צבר הוא פרי הצבר – פרי הקקטוס – עם ציפה כתומה עד ארגמנית ומלאה בגרעינים אכילים, שטעמה פרחוני־מתוק וחמצמץ קלות כשהיא קרה. אחרי קילוף זהיר (הקוצים והשערות הדקיקות הם לא בדיחה), אוכלים אותו מהקיץ ועד הסתיו כפרי לנשנוש, מהשוק ומדוכנים בצד הדרך. מיצים וסורבה לוכדים את הטעם כשהעונה בשיאה והפרי בעסיסי ביותר.

הצבר משגשג בנופים ים־תיכוניים יבשים, והפרי הופך למראה מוכר ברגע שיודעים איך לטפל בו. הוא כמעט לא צריך תוספות: ציפה קרה, מפית ואולי סחיטת לימון למי שאוהב חמוץ יותר. ברגע שהקליפה הירוקה והקשה מוסרת והפנים המלא בגרעינים נחשף, הוא זוהר בצבעים.

ביום הצבר, קלפו בזהירות כמה פירות צבר צוננים והגישו את הציפה העזה בצלחת פשוטה. חגגו פרי ים־תיכוני ומזרח־תיכוני שטעמו כמו שמש של אקלים חם וקצת תעוזה. קנו אותם קלופים אם הקוצים מלחיצים אתכם. צננו אותם היטב לפני הקילוף.